אני והחבר שלי מיכאל – חלק 2

אני והחבר שלי מיכאל – חלק 2

"רק שאני יודע ששניכם מתרסקים זה מזה מאז הלימודים בקולג '. שדיברנו על זה. הוא יודע שרצית לדפוק אותו במשך שנים ורציתי לצפות במשך שנים. לא בדיוק חדשות. ”

ראשי הסתובב עם האפשרות לכך. מיכאל צדק, רציתי לישון את מרקוס מאז שפגשתי אותו לראשונה. אף פעם לא אמרתי לאף אחד את זה אבל מיכאל ידע. וגם מרקוס ידע, כמובן.

"אתה רציני?" אמרתי. "אני מתכוון לזה. אתה לא מתכוון להתחרפן אם אני אשכב עם מרקוס? "

"אני רציני ג'ול. כל עוד אני זוכה לצפות. ” הוא אמר. "אני סומך עליך."

נשמתי עמוק. אלוהים אדירים. לקחתי עוד סלסלת יין. בהיתי במחשב הנייד.

"מה עם ג'ייסון?" אמרתי.

מיכאל רק גיחך ומשך בכתפיו.הזכיר מאוד נערות ליווי מרכז .

"אוי לעזאזל. באמת?" צחקתי בעצבנות, בחלקה בציפייה למה שעומד לקרות ובחלקה מתוך פאניקה. ניענעתי את ראשי ולקחתי משקה נוסף של יין ואז הורדתי את הכוס. שני גברים? שני חבר'ה גדולים ואתלטיים בו זמנית? בזמן שהחבר שלי צפה? הבנתי שאני רטוב, כדור חשק לוהט התרחש בין הירכיים.

"כמה זמן… ?" אמרתי לתקרה.

"רק בימים האחרונים. זאת אומרת אחרי שהם סיפרו לי על הריקודים והנשיקות ודברים. " הוא אמר. "ג'ול, זה מגניב, זה לגמרי מגניב." יכולתי לשמוע את העצבים בקולו.

הסתכלתי לאחור על המחשב הנייד. שקט. והחלטתי.

"בסדר." אמרתי. "בסדר. אני הולך לדפוק אותם. שניהם. אתה הולך לצפות וזה יהיה מגניב. לגמרי מגניב. ” הוא הנהן. "אבל אתה ממשיך להשתיק." אמרתי והשתקתי את המיקרופון שלו, כמו נערות ליווי לוהטות.

קמתי ומשכתי את החזייה והתעטפתי בחלוק תחרה זעיר. לקחתי עוד גוש יין, הברשתי את השיער מעיניי והתחלתי לכיוון הדלת. בדיוק אז זה נפתח. פניו של מרקוס שוב. הפעם קצת יותר כבשני אבל עדיין צבוע עם אותו חיוך מקסים וטופש. שמתי יד על הירך האחת ועם זרוע מושטת סימנתי לו להיכנס עם האצבע.